אורים ותומים, אורים · סימן מ״ב, מ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הואיל וגדלוהו כו' וכתב הכה"ג ונ"ל שאין דבריהם אמורי' אלא שאין למגדל בנים ולא ידעתי מנ"ל לחלק כי הטעם שנתן שם בתשובת מיימוני די"ל דהמגדל יתו' בתוך ביתו כו' וגם דרחים לי' כדכתיב בני הט אזנך וכו' וזהו שייך הכל אף דיש לו בנים ואולי כך פי' דבריו דאם יש לו בן ממש דג"כ שמו כשם היתום ונכתב על יתום בני פלוני פסול דהוי שטר שיכול לזייף דיחשבו דהוא בנו ממש. וכתב הסמ"ע דה"ה לחמותו אמו והכה"ג כתב ואני מפקפק בדבר ומדבריו נראה דחושב דהסמ"ע אמרה מלבו ולא כן כי ג"כ אמורה בהגהת מיימוני הנ"ל ומסתבר ג"כ דהא מצינו דלחמיו קרוי אב כדכתיב בדוד שקרא לשאול אבי ראה כו' עיין בי"ד סי' ר"ס סכ"ד:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.