לשון דלא מהני במתנה דאמר לשון הנחה בש"מ ויש בו רבוות' דמכשירים ורבוות' פוסלין אם כן י"ל דטעו וחשבו דכשר ואם כתב בשטר לשון דלא מהני במתנה כגון שדה זו אתננו לו דלא מהני כדלקמן סי' רמ"ה דעת הסמ"ע דג"כ נתבטל שטר ותלינן בטעות דחשב דהוא לשון דמהני והש"ך בס"ק כ"ב נסתפק דכיון דליכא למ"ד דמהני אין תולין בטעות ומפרשינן בלשון דמהני משא"כ בלשון מניח שכת' מהרי"ק די"ל דטעו וסברו כמ"ד דמהני. וצ"ע מהך דלעיל סי' ל"ט סי"ב דג"כ ליכא למ"ד דמהני דהא רוב פוסקים לא ס"ל כשמואל:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ב, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.