דשמא ימצאנו ול"ק הא קימ"ל כותבין שובר וא"כ כשתבעו בשטר הטפסה יקח שובר וכשיבא בשטר הא שוברו בידו וגבי הלוא' ל"ש שובר גבי לקוחות ליכא כמבואר בגמ' דתי' הב"י דיבא ראשון בשטר ולא ירגיש הלוה ליקח שובר רק יקרע השטר ואח"כ יבוא עליו בהטפסה ואפילו דמודיעי' ללוה שעשה הטפסה יש לחוש שישכח או ילך למד"ה וכדומה ויהיה נפרעי' שלא בפניו ועיין תומים מ"ש בזה והעליתי דרבי' חולקי' וס"ל דאם נאבד בעדים שיכתבו שובר דכל שטרות שיש למלוה על לוה פסולים חוץ משטר הטפסה ותו ליכא למיחש למידי דהא השובר בידו וא"א לבוא לכלל גבי' זולת עם הטופס:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״א, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.