המחייב וכו' דוקא בדלא טעה אבל אי טעה דחשב דהוא חייב ובאמת אינו חייב לכ"ע אין הודאתו כלום והן שנתברר ע"י עדים או שהודה המלוה דהי' בטעות ובזו ליכא מחלוקת כלל ואם אין המלוה מודה רק הוא אומר טעיתי ויש לו מגו דפרעתי ע"ל סי' פ"א ועיי' תומים מש"כ בזה בדעת רש"י ותוס':
אורים ותומים, אורים · סימן מ׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.