אורים ותומים, אורים · סימן ל״ט, נ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכתבו לו מזו דייקו הסמ"ע וב"ח דאף דהיה הקנין מכל מקום הואיל ושלא בפני מלוה נעשית לאו לכתיבה עומד כדעת הרמב"ן ומחבר לעיל סוף סעיף ד' ולכך בעי לומר כתבו ועיין תומים מ"ש בזה בדעת הרא"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.