אורים ותומים, אורים · סימן ל״ט, ב׳

ואינו גובה ממשעבדי היינו מה שמכר או נתן לאחר הלואתו דמאן דיזיף בע"פ בצנעה יזיף ולית ליה קלא ולא מזדהר הלוקחה וה"ה מקבל מתנה דאי לא טרח קמיה לא יהיב ליה במתנה ולכך אין גובה ממשעבדי סמ"ע. ועיין תומים מ"ש אי שיעבודא דאורייתא אפילו במלוה ע"פ רק חכמים בטלו והפקיעו שעבודא מפני תקון עולם או לא דמהתורה לא נשתעבדו נכסים כלל אפילו בשטר רק חז"ל מפני שימנעו ללות איש את חבירו תקנו שיגבה בשטר מן לקוחות ובע"פ לא תיקנו והניתו אדין תורה עיין בתומים שהעליתי דהעיקר כדברי האומרים ש"ד בכל דבר וא"ל קי' לי' כמ"ד שעבודא לאו תורה ע"ש שהארכתי מיהו במטלטלין ומכ"ש בעבדים דיכול להבריחן ועבדים גם כן לשחררן שעבודא ל"ד ע"ש: