אורים ותומים, אורים · סימן ל״ט, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם קבע זמן כו' אפילו הזמן הוא שנתיי' מכל מקום תוך זמן לא חיישינן לפרעון ועיין מ"ש בתומים בקושי' הש"ך על הא דבסתם הלואה דזמנה ל' יום נאמן לומר פרעתי ת"ז ע"ש. ולדעת זו הא דאמר' לעיל סוף ס"א דאם קנו גובין כל היינו תוך ז"פ וכ"כ הט"ז:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.