אורים ותומים, אורים · סימן ל״ה, י׳

זה כת"י אבי כו' היינו בשיש גדול עמו ואפילו גם אותו גדול קרוב לעדי שטר. וכתב הסמ"ע ה"מ דאביו חתום לעד בשטר הוא דיכול להעיד אבל אם קרובו חתם בכ"י שחייב כך אינו יכול קרובו להעיד עליו ולחייבו בעדותו דכתיב לא יומתו כו' סמ"ע ולא ידעתי למה החליט הדבר דהלא לקמן סימן מ"ו סי"ט יש שני דיעות אי עדי קיום יכולים להיות קרובי' למלוה וללוה ולא אמרי' דעפ"י עדותם מתחייב הלוה ולמה נימא כאן דפסול להעיד אם לא דנימא כדלקמן סי' מ"ו דאיכא מ"ד דכת"י הוי קיום דאורייתא משא"כ בעדים החתומים על שטר דרבנן ועיקר הטעם דהמנוהו רבנן בדרבנן משא"כ דבעי בכת"י קיום תורה אך זה גופי' צ"ע ועיין סי' מ"ו ועיין תומים דהנחתי בצ"ע דאם יעיד על כת"י של אביו לא בטב"ע רק בפניו חתמו מה דינו: