אבל בשבועה דלהבא כו' והריב"ש הכריע דאם נשבע שלא יאכל ואכל נפסל דקעביד מעשה אבל שיאכל ולא אכל דלא עביד מעשה לא נפסל והמ"ב כתב הלכה כדברי המכריע ועיין בתומים שהעליתי דלדידן מ"מ מדרבנן פסול וגם העליתי דהא דלאו שאין בו מעשה הואיל ואין בו מלקות לא מיפסל היינו בשאר איסורים אבל במילתא דאי' בי' חימוד ממון מ"מ מיפסל:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.