אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, ל״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לפיכך כו' פירוש כשידוע לנו שהוא לא במקרא ומשנה וגם אינו בדרך ארץ הוא בודאי פסול דא"א לו לשמור דרך מצות. ואם הוא בן מקרא ומשנה והולך בדרך ארץ הוא בחזקת כשרות אעפ"י שלא הוחזק לנו ששומר מצות ונמנע מעשות רע אבל אם אנו יודעים שהוא לא בר מקרא ולא בר משנה רק אין יודעים אם הוא בעל דרץ ארץ ואם כן אף בזר יש ספק אולי מתחזק במצות להיותו בדרך ארץ עושה מה שאנשים כשרים עושי' והולך בדרכיהם ולכך אין מוסרין לו עדות לכתחיל' עד שיתחזק לנו ששומר מצות ובדיעבד אין פוסלין עדותו ספר מאירת עינים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.