פסולים לעדות עמש"ל בסי' מ"ג בזה באריכות כתב הסמ"ע בשם תשובת רשב"א מי ששכר עדים שיעידו לו אינם נפסלים עד שעה שיעידו עכ"ל ודבריו סתומים דפשיטא מהכ"ת יפסלו כל זמן שלא היו מעידים בשקר וכי יפסלו על המחשבה אבל שם בגוף התשובה הדבר מבואר כך דמי ששכר לעדים שיעידו לו והעידו ולא נתברר אם שקר העידו וכתב הרשב"א אע"פ דקי"ל הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה מ"מ העדים לא נפסלו אם לא דנוטלים שכר להעיד בשקר והעידו שקר אבל אם לא העידו שקר לא נפסלו זהו לשון הרשב"א והסמ"ע קיצר במקום דהיה לו להאריך:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.