כשהיה חתנו דכתיב והוא עד או ראה כו' אם לא יגיד ש"מ דבעינן שיהיה ראוי לעד בשעת ראיה והגדה סמ"ע וכן אם היה יודע עדות לאשתו בעת שהיא אשתו ואחר כך נתגרשה א"י להעיד דה"ל תחילתו בפסול ש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ג, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.