וכן אם לא שכרן כו' עיין מ"ש בתומים דדוקא בקצב לו בשביל כך שכירות אבל אם הוא אצלו בשכירות דרך כלל ונוטל פרס ממנו ופיתה לו שיעיד שקר וכדומה אין בכלל שוכר. וכמו כן העליתי דאפילו לא אמר לשון שליחות רק אמר אם תעיד תטול כך וכך שכר מכל מקום חייב בד"ש: ואם שכר עדי גוים להעיד בדא"ה שקר במקום שיכול לילך בדא"ה כהנ"ל בסי' כ"ו מכל מקום נראה דהוא פטור מדיני אדם:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.