אורים ותומים, אורים · סימן ל׳, כ״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

החזיק בקרקע כו' עיין סמ"ע דאם העיד העד שנתן בניסן מתנה לשמעון בפניו ובפני עד אחר שכבר מת והעיד השני שנתן מתנה לשמעון בתשרי בפניו ובפני עד שמת לא מצטרפין דלדברי העד השני נתבטל מתנה ראשונה כב' שטרות שהן על שדה אחת ואם כן לא שייך צירוף רי"ו והעליתי בתומים דדוקא בשעה שנתן בתשרי עדיין היה העד השני שנתנו בפניו בניסן חי דלולי כן י"ל דלכך נתנו שנית הואיל ומתנה ראשונה לא היה עליו עדים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.