ואם העידו סתם וכו' והארכתי בזה בתומים והעליתי הא דאמרינן לעיל דכל מה שנוכל ליישב דברי העדים מיישבים היינו בדבר שמצוי לטעות ואזלינן בתר רובא כמו דאזלינן בתר רוב לומר דטעו בקביעה דירחא אבל בדבר שאין רבים טועים בו לא מיישבין דבריהם רק דנין כמכחישין והממע"ה וזהו דלא כט"ז דרוצה לחלוק בין אם ידונו כמכחישים יהיה א' מהם פסולי עדות או לא יפסלו. ואם כבר העידו שנים בב"ד ואתחזק עדותן בב"ד להכשר ואחר כך באו מכחישים או זוממים טרחינן ומיישבים דברי עדות ראשונים בכל האפשר שלא יהיה בהם הכחשה והזמה הואיל וכבר אתחזק עדותם להכשר אין מוציאין מחזקתה:
אורים ותומים, אורים · סימן ל׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.