אורים ותומים, אורים · סימן כ״ט, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

א"י לחזור כו' כתב הסמ"ע דעד הראשון יש לו זמן לחזור עד גמר העדות השני ותוך כ"ד לאחר עדותו ונכון דכן מבואר בגמרא דשבועות דף ל"ב ע"ש ונראה דוקא אם לא שהה העד השני להעיד עדותו כ"ד בגמר עדותו של ראשון רק העיד תיכף אחריו אבל אם שהה כ"ד בגמר עדותו והעיד תו אין זמן לראשון לחזור וכן משמע מגמרא הנ"ל ואפילו לא העידו כלל רק כפרו ואמרו אין אנו יודעים יכול הראשון לחזור בתוך כ"ד של כפירת חבירו לחזור ולומר יודע אני ולהעיד דהיינו כמ"ש שכפר שני בתוך כ"ד של הראשון ע"ש בגמרא וכתב הסמ"ע אם בתוך עדותו היה הבעל דין מפסיקו בדברים עדיין לא נשלם עדותו ויכול להשלים דבריו ובלבד שלא יסתור עדותו עכ"ל מדברי הסמ"ע נראה שהם דברי הר"ן ואינו רק דברי הב"י שכתב כן מדעתו והמעיין יראה דמיירי דכבר העד השלים עדותו והפסיקו הבע"ד ולכך כתב דיכול להוסיף תנאי אבל לא לסתור דבריו לגמרי אבל ודאי אם קודם גמר עדותו הפסיקו פשיטא דאפילו דבר הסותר עדותו יכול לומר דהא לא השלים עדותו והסמ"ע קיצר בדברי הב"י:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.