אורים ותומים, אורים · סימן כ״ט, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נאמנים לגבי עצמן עיין בתומים שהארכתי בישוב דברי הטור שלא יהיו דבריו בסי' ל"ח בשם ר"ח סותרים למ"ש בסי' מ"ו בשם הרא"ש וחלקתי לדעת הרב בעל מ"ב דאם העידו שקר לטובת המלוה פטורים ולטובת הלוה חייבים. ועוד העליתי לדינא עיקר אם אין עד יודע אם חבירו שיקר בעדותו רק הוא לבדו מכיר שהוא על כל פנים שיקר פטור מלשלם דלא ברי הזיקו אבל אם יודע דהכל שקר ובבירור הזיק לחבירו חייב לשלם ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.