אפילו מחל המתחרף כו' עיין סמ"ע וב"ח דלשון מתחרף דנקט הרמ"א לאו דוקא רק קאי על המקלל לחכם או לחבירו הן קללה שיש בו מלקות של תורה והן אין בו מלקות אבל מכל מקום איסורא איכא כמו אל יככה וכו' ולכך לא מועיל מחילה דאיסור מי ימחול אבל ביזהו וחרפו בדבריו שיש לייסר אותו, לכבודו בזו ודאי דמצי למחול כמ"ש מחבר בב"ד שיכולים למחול על כבודם ונכון ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ז, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.