אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, מ״ב

אינו כלום אבל אם אי אפשר לברר טעותו אם כבר נתן לו או מחל לו מה שבידו בשביל השבועה אז הממע"ה דאולי לא טעה ש"ך בשם הב"י. מיהו זה לשיטת הרמב"ם דס"ל אפילו טעות בש"ה כל כמה דלא נו"נ ביד חוזר אבל לשיטת הרא"ש לא מבעיא לדעת הטור דקם דינא ואפילו להוציא אמרינן ה"ה דאמרינן שחייב שבועה אלא אפילו לשיטת הרמ"ה וא"כ אילו היה מתברר טעותו קודם שנתפשר והיה נותן לו ממון היה פטור משבועה מ"מ כיון שנתפשר ונתן לו ממון מודה רמ"ה דקם דינא דהא עכ"פ הגיע לו ממון עפ"י פסק הדיין וקם דינא ש"ך וצ"ע ובפרט לדעת האומרים במקום דאין משלם הדר דינא ואף כאן ודאי דדיין לא ישלם דיאמר מי צוך להתפשר ה"ל לישבע ולכן צ"ע: