אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, כ״ח

וי"א דאפילו לא נו"נ ביד מה שעשה עשוי וכו' עיין בתומים שהארכתי בטעמו של דבר דלמה השמיט הטור וכן רמ"א דבמומחה ויש גדול דחוזר הדין וטעם הואיל ולית לן סמוכים בזה"ז וע"ש דהעליתי אף דפוסקים רבים החולקים וס"ל דאף בזה"ז מומחה שטעה ויש גדול הימנו הדין חוזר מכל מקום בנו"נ ביד כיון דבלא"ה דעת מחבר שהוא דעת הרי"ף ורמב"ם וסייעתו דאינו חוזר א"כ לא מצי למימר קים לי נגד הנך רברבות'. אבל בלא נו"נ ביד לא זו ביש גדול הימנו והוא מומחה דיכול לומר קים לי' כהנך רבותא דס"ל אפילו בדליכא סמוכים גדול מחזיר אף גם בדליכא מומחה או גדול מכל מקום יכול לטעון קים לי כהרי"ף וסייעתו דלעולם כ"ז שלא נו"נ ביד חוזר ואין חילוק בין מומחה לאינו מומחה ואין הכרעת הש"ך נגד הרי"ף וסייעתו מכרעת ואם אי אפשר בחזרה כבר הכריע הרמב"ם דחייב לשלם ואף דהרי"ף וסייעתו חולקים מכל מקום קשה לפסוק ולומר דיכול המוחזק לומר קי' לי' כיון דבלא"ה דעת תו' וסייעתו לחייב בתשלומין למאן דדן כר"מ ורמב"ם מכריע כוותי' והמחבר וגם הרמ"א לא הביאו דעת החולקים קשה לומר קים לי'. ואם הם שלשה ויש ביניהו חד דהוא מומחה ולא קבלוהו העליתי ג"כ אף דהרז"ה פוטר מן תשלומין מכל מקום נראה עיקר כרמב"ן והרא"ש דחייב בתשלומין והכי מסתבר בלי פקפוק ועיין בתומים שהארכתי. ועיין בתומים שהעליתי בד"מ דאין גדול יכול להחזיר אפילו אם הוא הדיין המומחה אומר בעצמו שטעה לא מהני לבטל הדין כי יאמר לו הבע"ד לאו כל כמינך ואיני מאמינך ולדבריך הראשון אני ציית. אבל באיסור והיתר אם אתמחי המורה הוראה ואסר ואח"כ אמר שטעה נאמן ומותר לכ"ע אבל אם אינו מודה שטעה רק אחרים אפילו הם גדולים אומרים שטעה אינו מועיל כמו בדיני ממון ואסור ואם המורה אינו מומחה אפילו הוא עצמו אומר שטעה אין הודאתו מעלה ומוריד כלום והרי זה אסור ובזה ישבתי דברי רמ"א בי"ד סי' רמ"ב סל"ב ע"ש בתומים ועיין מ"ש בחדושי לי"ד באריכות. ואם חכם התיר וטעה בש"ה אם הוא מומחה ואינו חוזר מדעתו דעת הרמ"א בי"ד שאין כח ביד חכם אחר לאוסרו ועיין בתומים שכך ישבתי דעת הרא"ש ורמ"א דלא תקשה להם מן משנה דן הדין טיהר הטמא וכו' ע"ש: