ולא ידע שכבר פשט כו' הא גוף מחלוקת ידע אבל אם לא ידע כלל שהשני חולק ולא ידע רק מן דיעה א' והורה על פיו מה שעשה עשוי ואינו משלם מביתו כלל סמ"ע בשם הג"מ ורא"ש. והש"ך הביא דעת החולקים ונוטה דעתו עמם דשגגת תלמוד עולה זדון. ונראה במקום דהיה יכול לידע פשיטא דה"ל טועה ור"ט דטעה בניטל האם היה ג"כ מפאת חסרון ידיעה וכן ברוב טעות הנזכר בש"ס אבל במקום דלא ה"ל לידע שלא נתפשט חיבור קדמון בזמנו או בעירו וכדומה פשיטא דזהו הוי אונס ומה שעשה עשוי ומכל מקום פטור מלשלם. ואם אין מחלוקת רק הדין אינו מפור' וסוגי' דעלמא אזלי להור' כך מפאת הסברא או ראיה מסוגיא דש"ס והוא עשה להיפוך הוי טועה בד"מ כן העלה הש"ך ונכון הוא:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
