בדיין א' היינו מומחה או אינו מומחה וקבלוהו עלייהו ולדעת סמ"ע א"צ קנין ולדעת הש"ך הוי תרת"י לריעותא. והקשה כה"ג איך אפשר לרא"ש לומר ביחיד שאינו מומחה וקבלוהו עלייהו הא על כרחך לא איירי רק בשודא דדיינא דאל"כ קשיא קושית הגמרא ולחזור ולדייניה ואם כן איך אפשר ליחיד בלתי מומחה לדון בשודא הא דעת הרא"ש כר"ח דלא אמרינן שודא רק ביחיד מומחה ולא קשה מידי או כדעת הש"ג הנ"ל דקבלוהו לדון באומד או דאיירי דקבלוהו לדון בשודא ובזה לכ"ע אפי' אינו מומחה יכול לדון בשודא כיון דקבלוהו עלי' ואין אחר הקבלה כלום. ואם הוא מכחיש לדיין א' שאומר שלא קבלהו לדיין כלל והדיין אומר שקבלהו האריך הש"ך לחלוק בס"ק ו' על תשובת מהר"ם דפוס פראג ופוסק דהבע"ד נאמן ולא ידעתי מה צורך לאריכו' הלא מבואר כן להדיא לעיל סימן כ"ב סוף ס"א והוא מתשובת הרא"ש דאם מכחיש לדיין דאין הדיין נאמן ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ג, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.