אורים ותומים, אורים · סימן כ״ג, ג׳

אם אין בידו פס"ד משמע דכשיש בידו פס"ד נאמן מיהו העלה הש"ך בשם ריטב"א לקדושין דפי' דנודע דכתב לו הפס"ד בעוד דלא נסתלקו מלפניו אבל אי אחר כך נכתב הפסק למה יהיה נאמן בכתיבת פס"ד יותר מבאמירתו בפה דאינו נאמן. ונראה דאם קבלוהו לדון סתם בלי קביעת הזמן והדיין והבע"ד שהפסק בידו אומר שהגיע לידו קודם שנסתלקו ושכנגדו מכחישו דהדיין נאמן דהרי יכול לומר עדיין לא פסקתי כלום ועכשיו הריני פוסק כך דהרי רשות בידו לפסוק כל זמן. והרי עדיין לא נסתלק מהדין. ול"ל דהוי מגו דבי תרי דהא הבע"ד יכול לשתוק ובפרט בדבר הנוגע לממון של הנתבע ועיין בחדושי רשב"א לקידושין ועיין מ"ש לקמן בכללי מגו ע"ש והיכי דנכתב בפסק סתם מבלי הזכרת שם רק קרקע פלונית שלך וישנו ביד ראובן ושמעון טוען שלי היתה ונפל ממני ומצאתו אתה. עיין ב"ח וש"ך העלה דאם הדיין מסייע לזה שהפס"ד בידו והוא מוחזק פשיטא דהא הוי כע"א המסייע ונאמן הדיין ואם אין מוחזק בשדה או חפץ ההוא או שכנגדו מוחזק אין הדיין נאמן דאין הדיין נאמן יותר מע"א ועיין תומים שהעליתי דכיון דהפסק נכתב בשעה שלא נסתלקו נאמן זה שהפסק בידו דלנפילה לא חיישינן: