בדיין אחד כו' כתב הסמ"ע ס"ק ה' דכתב הרשב"א בתשובה סי' אלף קכ"ו דאם יעמיד ב"ד אחר הרי הוא דן עפ"י הטענות וההודאות שנאמרו בפני ראשון עכ"ל ודבריו בלתי מובנים דבממ"נ אם אותו הדיין גמר הדין א"כ ב"ד אחר לחזור ולדון מה טיבו. הא כבר נגמר הדין ואין כאן חזרה. וב"ד בתר ב"ד מה טיבו. ואם עדיין לא גמר הדין כי נטרף השעה וכדומה וצריך לישב ב"ד אחר אף הטענות ותביעות וההודאות בפניו כלא נחשב דכל כמה דלא נגמר הדין יכול לחזור בו וא"כ אין לו דין דיין וכל ההודאות וטענות כמאן דליתא והרשב"א מיירי בקבל דיין בקנין דא"י לחזור אפילו קודם ג"ד. ובזה כתב דאם לא הספיק הדיין ההוא שקבלו בקנין לגמור הדין והעמידו ב"ד אחר מ"מ כל הטענות וההודאות שנאמרו בפני ראשון קיימין דהרי א"י לחזור בו והוי הודאה בפני ב"ד וא"ש וע"ש. ותראה להדיא כמ"ש ודברי הסמ"ע כאן אין מקומן:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.