ישבע אם הדיין קרוב או פסול אין כאן שבועה להכחיש העד דהדיין קרוב ואין נשבע רק היסת אבל אם קבל לדיין אחד כשר והוא מכחישו דעת הסמ"ע דמ"מ אין כאן ש"ד להכחיש העד דהא אינו כפירת ממון דכל הכחשה רק אם קבלו לדון והש"ך השיגי דאם כן אף היסת לא ישבע אלא ודאי דמיקרי ממון דהרי אומר שכך פסק עליו חיוב ממונא ואם יחזור לא יתחייב בכך דיחזור מהודא' וטענתו ולכן פסק בדיין א' הכשר באמת מחויב לישבע שבועה דאורייתא להכחיש העד ואם שנים הם דיינים לכ"ע הם נאמנים שקבלו לדיינים ואין הבע"ד יכולים לחזור ועיין מש"ל סי' י"ב בדברי מהר"א ששון בתומים שם:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.