או שבאו עדים ואומרים כו' אעפ"י דבגדול צריך הוא להביא עדים שהיו שטרותיו ביד אחר אבל סתמא אמרינן היו בידו צ"ל בקטן שאני דמסתמא אמרינן הם ביד אחרים אם לא שבאו עדים שהיו בידו אבל כל זמן שלא באו עדים ומעידים שהיו בידו א"צ להביא עדים שהיו ביד אחרים. אלא דצ"ע מנ"ל לרמ"א הך דינא דבמרדכי אשר ממנו לקח הך דינא לא נזכר רק סתם דאם היה בידו א"י להביא ראיה אבל אינו נזכר דצריך להיות עדים שהיה בידו. ולכן נראה דרמ"א איירי בקטן אף בשעת תביעה וא"כ אמרינן מסתמא לא היה בידו דמה"ת יהיה בידו היותו קטן וממש אבידה מדעת אבל אם הוא גדול רק במות מורישו היה קטן ודאי דאמרינן כשהגדיל נמסר כל פקדון אביו בידו ועליו להביא ראיה שלא היה בידו. וזה ברור כנ"ל:
אורים ותומים, אורים · סימן כ׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.