אורים ותומים, אורים · סימן ב׳, א׳

שהעם פרוצים בעריות ל"ד כל העם אלא אפילו יחיד מהם יכולים לקנוסו שלא כפי הדין כפי ראות עיניהם רק כשהעם פרוצים יכולים לתקן ולגדור כל העם ולענוש להעובר תקנתם אף שאין העובר פרוץ סמ"ע ובפרישה ל"ר ראי' דודאי אין יכולים לעשות דבר חוץ לדין אלא בצורך שעה ואם א' פרוץ ולא רוב העם מה צורך יש שנעשה עם הפרוץ שלא כתורה ולמה נעשה של"כ בשלמא כשהרוב פרוץ יש כאן צורך שעה למען נוסרו שארי האנשים אבל זולת זה לא הבנתי מה צורך שעה יש ולכן נ"ל ליישב קו' הנ"י פ' ד' מיתו' שהקשה בהא דאקף ר"ח ב' טובים חבלי זמורת ושרפה לב' כהן שזינתה ואמרינן דטעה דבזמן שאין כהן אין משפט ואין ד"נ הא אמרינן ב"ד מכין ועונשין וכו' ותי' לחלק בין ב"ד הגדול המוסמך לשארי ב"ד בזה"ז בלתי סמוכים ואנן דלא קיי"ל כתי' שלו כמ"ש הש"ע דאף בזה"ז מכין ועונשין וכו' וא"כ קו' שלו במ"ע אלא דשם לא היה הדור פרוץ בזנות ח"ו והיא לבדה בת כהן שזינת' וא"כ מה צורך שעה לעשות אתה חוץ לשורת הדין להמית אותה בב"ד בלתי סמוכים ולכך אמרי' דטעה וזה פשוט וצ"ל כוונת הסמ"ע דרואין אף שעדיין אין הדור פרוץ אם יניח להעובר בלתי עשות בו משפט חרוץ ילמדו ממנו קלי דעת ויבואו להתפרץ ולהרים יד בתורה חס ושלום ואף זהו צורך שעה והיא היא דפרוצים בעריות ל"ד רק חשש דיבאו להתפרץ בעריות ח"ו ובדברי הרמב"ם פ"ב מהל' רוצח משמע דכל שאין צורך שעה רק להפחיד העם ולאיים על שאר רשעים שלא יאמרו הריני עושה כמו פלוני אין דנין מיתה רק שום עונש אחר אבל לצורך שעה דנין דין מיתה וצ"ל פי' דהעם פרוצים בעבירה זו: