יש מי שאומר שנשבע ונפטר וכו' דין זה הוא בטור בשם רבינו ישעיה ולא מצינו חולק להדיא כי כך מבואר כמעט במשנה פז"ב אם אמר שאין לו ראי' שא"י להביא עוד ראי' אלא שהב"י פקפק דאם אמר מתחילה אין לי ראי' א"י להביא ראי' אח"כ אבל כאן שבאמת טען מתחילה יש לי ראי' ואינה מצוי' בידו ואח"כ שראה שב"ד פוסקי' לו שא"צ הנתבע להשיב לו עד שיביא ראי' שלו אמר אין לי ראי' ישיב לי בלא ראיה י"ל כוונתו מה איכפת לך שאין לי ראי' הלא היה צריך להשיב אף עכשיו ישיב ולא בשביל זה החליט שאין לו ראיה וכתב הב"ח דבאמת אם כך אמר אין לי ראי' ישיב לי בלא ראי' יש לפרשו כמ"ש הב"י רק הגי' ישיב לקולא ישיב לי. פי' הוא אמר סתם אין לי ראיה ולא אמר ישיב לי דנראה דכוונתו רק כדרך עכ"פ ישיב לי רק אמר סתם והב"ד פוסקים שמחויב לו להשיב בלי ראי' ולכך א"י להביא עוד ראי'. וצ"ע כי מסתברים דברי הב"ח:
אורים ותומים, אורים · סימן ט״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.