שירשה מאביו יש לו חזקה משום דטוענין ליורש כל מאי דהוה אבוהן מצי למטען ואלו היה אביו קיים הוה נאמן לומר שקנאה כיון דלא הוי גזלן והחזיק בה ג' שנים או דר בו יום אחד ובנו העומד במקומו דר בו ג' שנים וכדלעיל סימן קמ"ו ולזה כיוון המחבר גם כן מ"ש בס"ז ובן בן הגזלן אפילו בא בטענת אביו יש לו חזקה אבל אם כו' נמצא מ"ש מור"ם כאן מיותר הוא כיון שכתבו המחבר עצמו אח"ז ומור"ם אגב שיטפא כתב כאן וכו' ע"ש ועיין תומים כי הרמ"א קמ"ל דאפילו לדעת ופי' הרא"ש בגמרא ואין ראיה לדין זה מ"מ כתב הרמ"א דדין אמת ועוד כתבתי מאי קמ"ל הרמ"א עיין שם:
אורים ותומים, אורים · סימן קנ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.