אבל בנ"מ יש לו ראיה עיין תומים מ"ש אע"פ דבגמרא משמע לר"א דס"ל גבי מוכר עבדו ופוסק עמו וכו' דאין ביד אשה למכור נ"מ לבעלה והרמב"ם פי' כר"א מ"מ כתבתי דאין כאן קושיא כי סברא דחוקה היא לדמות הך מכירה להך דר"א כמ"ש הרמב"ן בחידושיו ע"ש בארוכה:
אורים ותומים, אורים · סימן קנ״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.