אורים ותומים, אורים · סימן ט״ו, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכשהיה רואה הרא"ש כו' הקשה הסמ"ע הא לעיל אמר וידון אותו מי שלבו שלם ואיך כתב שאין לשום דיין להשתדל בזה והטור באמת היה גירסא שלו ידונו מלכו של עולם אבל לגירסת הש"ע קשה. ונראה לומר אם דיין מומחה ומובהק בדורו מסתלק מי הוא אשר יעיז ויאמר לבבי יותר שלם וזך לברר האמת מהשקר וערמה והוא עזות וחוצפא ויהור' ולכך אין רשות לדיין לדון בזה וזהו בענין הרא"ש שהיה שלם ומובהק בדורו ורב רבנן וא"כ יפה היה כותב שאין רשות לדיין לדון אבל דיין פשוט שאין מפורסם ומובהק בדורו אם מסלק עצמו ובא רעהו הגדול ממנו וחקרו היטב ואומר זך לבבי לדון בזה מה"ת לא ידון ולכך נאמר והדבר מסור ללב דהיינו מי שלבו יותר שלם יוכל לדון ותלוי בזכות הלב ובחינת השכל:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.