אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ט, כ״ב

מי שהחזיק סעיף כ"א וסעיף כ"ב הם דברי הרמב"ם כהוייתן רק כאן הוסיף המחבר מילת אלו בענין הקול שכתבנו בסמוך ונבוכו בו מאחרונים בפירושם באריכות גדול וקיצור של דברי הסמ"ע הוא כך דהקול שיצא שהיא של יתומים דמגרע כח המחזיק ויוצאת הקרקע חנם אין כסף היינו בקול דיצא קודם ג"ש ולא לאח"כ ולזה נתכוון המחבר במ"ש בענין הקול שכתבנו בסמוך היינו בסעיף הקודם דבעי שיצא הקול קודם שכלו שני חזקה ובס"ב דכתב דנאמן במגו דלקוח לומר דיש לו חוב על הקרקע היינו דלא יצא הקול דאי יצא הקול אין לו מגו דלקוח דנח לו לטעון טענה דאינו מכחיש להקול ע"ש שזהו תמצית דבריו בכל אריכות והש"ך השיג עליו במ"ש דהקול הוא קודם כלות ג' שנים דהא כאן לא החזיק כלל בחיי אב ג' שנים ואין מחזיקין בנכסי קטן רק כל טענתו במגו דלא היה של אביו מעולם וביש קול אזלה המגו ואין כאן חזקה כלל ויפה כתב ואין צורך לראיה כלל כי דברים פשוטים ושגגה יצא מלפני השליט הסמ"ע וגם במ"ש דבסימן כ"ב איירי דלא יצא קול כלל השיגו ג"כ הש"ך א"כ לערבינהו ולכתבינהו בחד בבא וכו' ועיין תומים כי העליתי אף דקושיא של הש"ך יש לדחות מ"מ הנכון אתו ומבואר בהמ"מ והראב"ד דלא כסמ"ע והנה הש"ך פי' דהקול שיצא לא היה רק שהיה של אבי יתומים מתחילה ולא שהיא שייך עוד ליתומים והיא במשכנתא אצל המחזיק הזה ולכך בלי החזיק בחיי אב רק שיש לו מגו דלא היה של אביך מעולם אלו טען באמת כן היה נאמן דמה בכך דיש קול בשביל קול אין מוציאין מזה שיושב בשדה רק טען חוב היה לי במגו דלקוח ולא היה של אביכם מעולם מגו לא אמרינן דאינו נוח לטעון דבר להכחיש הקול ע"ש שהאריך ודבריו נכונים בסברא וראוים למי שאמרן אך סותרים לדברי הטור שכ' שהרמב"ם ס"ל כרשב"ם וגם מדברי הכ"מ שהביא דברי הטור על הרמב"ם נראה דלא ס"ל כש"ך ולכן העליתי בתומים להיפוך מדעת הש"ך רק הקול יוצא שהקרקע בהחלט ליתומים וא"כ מהני מגו שלו דלקוח אף דמכחיש להקול דהא השתא באומר משכנת' בידי ג"כ מכחיש להקול דיצא קול דאכל ארעא דיתמי שלא כדין ומיושב בזה קושית הסמ"ע מלקמן סימן ק"נ ועולה הכל על נכון והעליתי ג"כ דהקול צריך להיות בחיי אב דלולי זה לא הוי קול גמור וע"ז נתכוון המחבר דהוסיף בלשונו מילת בענין הקול שכתבנו היינו שכתב בסעיף הקודם דיצא הקול בחיי אב וכתבתי בזה תי' על הרמב"ם ותוס' מגמרא דכתובות והעליתי קושיא עצומה על הש"ך: