אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ז, ג׳

בכי ה"ג לא אבדו זכותן שם בריב"ש כ' בלשון זה ל"א זכותן שיש להן על קרקע ההוא מחמת חוב ושיעבוד ע"ש וכן חוזר וכ' בסוף התשובה ונ"ל דדוקא קאמר זכות שיש לה מחמת חוב ושיעבוד דכיון דאין גוף הקרקע של הב"ד שפיר עבדי דזבני דסברו בעת ההוא לגבות חובם ממ"א משא"כ כשבא הב"ד אח"כ לערער ולטרוף בטענה שהיתה גזולה בידם כי ע"ז כתב הריב"ש שאבד הדיין את זכותו כיון שכבר הגבה את השדה לאחר והביאו מור"ם בסמוך ס"ד כנ"ל לישב ולחלק בדברי הריב"ש שהביא מור"ם בב' הגהות דלא יסתרו אהדדי ומחבר ג"כ כהב האי דינא לעיל סימן קי"א ס"ו וסיים וכתב שם חוזרים וטורפים בחובם והיינו כמ"ש וכו' ואע"ג בסימן קי"א כתב הט"ו האי דינא דלא אבד זכותו גם באינש דעלמא כו' ומור"ם שכתב כאן אפטרופוס או ב"ד שזבנו של יתומים בכה"ג אל תטעה לומר שר"ל בכה"ג שחתם במכירה או עשה סימן וכו' דא"כ מנ"ל דהא הריב"ש לא איירי בזה כמ"ש וכו' וצ"ל אדלמטה קאי וכו' עכ"ל הסמ"ע ועיין תומים כי דברי הסמ"ע נכונים בדברי הריב"ש אכן כתבתי פי' שונים בדברי רמ"א לתרץ קושית הסמ"ע ואין הרמ"א מעתיק פה דברי ריב"ש כלל כנראה בד"מ דלא הביא כלל דברי ריב"ש ומרשים טעה ונכון הוא ואין כאן שגיאה מע"ש כאשר כתב הסמ"ע בסוף דבריו ע"ש ועיין תומים באריכות: