אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, ג׳

דמתוך שיכול וכו' פי' אפילו אם היה ע"א בהמחאה ל"א בכזה דהוי ליה מחויב לישבע ואיל"מ דבענין עדות קרקע ע"א אינו מזקיקו לש"ד ואין אומרי' משאיל"מ אלא בש"ד כמ"ש הטור ומחבר סימן ע"ה סעיף י"ד סמ"ע והש"ך כתב ואף ע"פ שאז היה ע"א מכחישו חשוב מגו כיון שלא היה צריך לישבע ש"ד וע"ל מ"ש על הסמ"ע ס"ק ט' בסימן צ"ג עכ"ל ועיין מש"ל בזה ע"ש וכאן בתומים העליתי דלכאורה לפי הטעם שנתן המחבר משום מגו א"כ אם מודה היה בפני עדים שמיחה בו ולא טען אז לקוחה בידי ואח"כ בא לב"ד וטען א"נ דה"ל מגו למפרע אך כתבתי דדברי מחבר שכתב מטעם מגו שלא בדקדוק הוא כי מקורו מרמב"ן ורמב"ן פי' אפילו בלא מגו וכן כתבתי שטע' כמ"ש הרשב"א כיון שמיחה בו בלא עדים חשבתי שאחוכא בי בזה ע"ש עוד כתבתי שגוף הדבר הרמב"ן רחוק משכלי להבין והנחתי בצ"ע כי אם תובע הפירות שאכל ג"ש מודה בעצמו בחזקה וצ"ע: