אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ג, ד׳

ואם היה בתחילתן במקום שיוכל למחות והלך למקום שאין יוכל למחות לא הוי חזקה כן מבואר בנ"י פ' ח"ה ולמד מהך דבשוקי בראי הייתי שהביא מחבר ובב"י הביאו וכתב דזה הוא לפי' ב' של רשב"ם הנ"ל וליתא כ"א כפי' הראשון והד"מ כתב דמסברא אמרינן כן לכ"ע וכו' וכן דעת הדרישה והב"ח דמסברא ידעינן ועיין תומים דאם מסברא יש לדחות ואדרבא קצת ראיה לסתור מגמרא לכן בררתי דברי נ"י על נכון בפלפול עמוק ע"ש. ובסוף העליתי שמלבד שדברי נ"י נכונים ויפה העתיק הרמ"א אף העליתי שתמהני על רמ"א שהביא הדבר בשם נ"י והלא כה דברי המ"מ בפט"ו מהלכ' טוען בשם הרמב"ן ורשב"א וכן נראים דברי רמב"ן בחדושיו לב"ב ויותר הוה ליה להביא בשם המ"מ והרמב"ן והרשב"א עכ"פ לדינא הנכון עם הרמ"א בכל אופן: