בפני מערער הטעם דעד ג"ש מזדהר בשטר בידו ותו לא וכיון דאיכא ריעותא לפנינו דל"ל שטרא בידו אומרים שקורי קמשקר ואפילו אם המערער הוא אינש דרגיל להקפיד מלהאכיל לאחרים משדהו אמרינן דלא קפיד עמו או לפירות הורידו או כפי שאר טענה של המערער סמ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.