אורים ותומים, אורים · סימן י״ד, כ״א

אבל בלא"ה אין כותבין דמאחר שקיבל אותם לדיינים סתם לאו כל כמיניה לחזור מפסקיהם ואם מבקש טעם הדין ודאי יאמרו לו שהרי אפי' זה שלא ביקש הטעם רק הב"ד רואין שחושדין אותם נתבאר שצריך להודיעם סמ"ע והטעם שנתן דמאחר שקבלהו לאו כל כמיני' לחזור אינו מובן דאטו צריכים לכתוב משום חזרה רק לברר ע"י ב"ד הגדול שטעו בדין וזהו שייך אף כשדנו בלי כפי'. ולכן צ"ל הטעם דמה"ת לחשוד אותם שטעו ואילו הם בחזקת דלא גמירי כ"כ לא היה לך לדון מתחילה בפניהם אבל כשבאמת לא רצה לדון בפניהם זהו טענתו לכך לא רציתי כי יודע אני שאין דעתם שלם בדין הזה כלל ולכך צריכין לכתוב לו. וכן מה שכתב הסמ"ע דאף בזו אם מבקש טעם הדין יאמרו לו כו'. עירב שני תי' יחד דהא הך דיעות דס"ל לחלק בין כפי' לאינו כפי' הא לתרץ הקושיא מהא דאמרינן בב"מ כגון דא צריך לאודועה ובסנהדרין אמרו דאם בא ושאל לכתוב דכותבין לו וע"ז תי' לחלק בין כפי' לאינו כפי' ועוד תי' הרא"ש דכאן אמרינן ליה אפי' בלי שאלה לדעת הטעם משא"כ בעלמא בלי חשדא צריך לבקש להודיעו הטעם וא"כ לפ"ז הך דמחלק בין כפי' לאינו כפי' ע"כ לא ס"ל הך סברא דבאינו כפי' אם שאל הטעם דאמרינן ליה כמ"ש הסמ"ע דאי ס"ל מנלן לחלק בין כפי' לאינו כפי' דהא בלא"ה לק"מ כמ"ש הרא"ש דשם בסנהדרין בעינן דוקא שאלה. ואולי ס"ל לתו' דאף דנימא אם שאל הטעם לכ"ע צריך לומר דאין לך חשדא יותר מזה מ"מ מה שלא חלקו התו' כן הוא משום דזהו בעובדא דר"פ דאמר חזי' בתר דידי קאתא מר ס"ל ה"ל שאלה למה תחייב אותי וכאומר לו הודיעני טעם הדברים ומ"מ אמר כגון דא וכו' ואם כן קשה אהך דסנהדין וצ"ל לחלק בין כפי' לאינו כפי' וכו' ש"מ דבאין כפי' אפי' שאל אין אומר לו ולכן דברי סמ"ע מגומגמים בזה: