אם שרגילה לצאת וכו' פי' ולא אמרינן שאמו הוליכתו עמה והניחתו שם משום דאין האם מניחה לבנה קטן לילך אחריה וגם אינה משכחתו שם בשכחה גמורה סמ"ע ודין אומן שנותנים לו כלים לתקן והשכינים ע"ל סימן שנ"ו ס"ז בהג"ה ועמ"ש שם בעז"ה:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.