ישבע בנק"ח פי' ונאמן ואף שהלוה יש לו עדים שהוא שלו מ"מ נאמן זה במגו דלקוח בזה שדרך למוסרה לשומר ונראה דאפילו מ"ש הטור לעיל סימן ע"ב דהראב"ד ס"ל דבטוען בשאר מטלטלים משכון הוא בידי דנאמן בהיסת מודה כאן בטען שהזיקה דצריך לישבע בנק"ח דאין מגו לקוח מגו טוב דהוי העזה וניחא ליה לטעון הזיקה דלא ידע בעל הבהמה משא"כ בטוען ממושכן הוא בידו דשניהם הם טענת העזה סמ"ע ועיין תומים דליתא לזה דהראב"ד חולק גם כאן והטעם משום דלא ידע הזיקה צריך לישבע בנק"ח והבאתי ראיה מדברי הבעה"ת ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.