אורים ותומים, אורים · סימן קל״ב, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

חוזר ותובע מחבירו חלקו הש"ך הביא דעת המבי"ט דזהו לשיטת היש חולקים אבל לדעת הרמב"ם דס"ל מאיזה מהם שירצה יפרע הכל ואם פרע א' הכל אין לזה לתבוע חלקו משני והש"ך האריך לדחות דבריו מסברא וגם מלשון הטור ומחבר וכדומה ועיין תומים שא"צ להאריכות כי הדבר נלמוד שלא כדברי המבי"ט ממקומו דהא הרמב"ם למד הך דינא מגמרא דב"ב דאחים שחלקו ובא ב"ח ונטל וכמש"ל באריכות בשם המ"מ והא שם מבואר בפי' דאם פרע חוזר וגובה מאחים חלקם והדבר ברור ע"ש ועיין בתשובת עבודת הגרשוני סימן ע' בשם המהרש"ל ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.