היה ערב בשבילי לזה. לשון לזה משמע שהיה יחד בשעה שדיבר הכותי עם הערב ומשום הכי א"ש מה שמסיק וכתב כבר ראית סרבנותי וראית סרבנותי הוא במה שסיים ואמר ותליתי הדבר באיסור שבת ור"ל כיון שבאמת אין בזה איסור בפרט בה"ש היה לך להבין שאמרתי כן בשביל דאני מסרב להיות ערב נגדו גם ממ"ש ואינו עושה שום ערבות משמע דא"ל אף אם לא היה שבת אינו עושה שום ערבות וזה סרבנותו כ"כ הפרישה והסמ"ע ודעת הט"ז דאף דלא ראה סרבנותו רק קאמר ליה הריני כמו שהייתי אינו בכלל חיוב כי י"ל דכמו שהיה ערב ביש בידו משכון ונכון הוא ועיין תומים דכתבתי הטעם אריכות לשון על הטור ומחבר אף כי לדינא הנכון עם הט"ז דס"ל דלולי דראה סרבנותו אפשר דמיקרי רשע שדיבר בלשון המסתפק לגרום היזק לחבירו נגד הגוי כי ישראל השני לא נתן לבו להבין הדבר על בוריה משא"כ אם ראה סרבנותו ועוד העליתי כי כן דעת המהרי"ק ואדרבא המהרי"ק שורש קל"ג דעתו הכא להיפך כיון שרואה דאין רצון המלוה להחזיר כי אם ע"י ערבתו יש אומדנא דנתכוון לערב גמור ע"ש בתומים:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.