אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, ט״ז

שכתוב כתב הסמ"ע בסקט"ו דצריך להיות שכתב בלא וי"ו ואדלעיל קאי וה"ק שהעכו"ם כתב פתקא בפ"ע או שכתב כתיבת ידו ביני שיטי כמה קיבל אבל שכתוב בוי"ו משמע שנמצא כתוב כך בשטר ואפילו א"י מי כתבו וזה ודאי אינו כיון שהשט"ח ביד שמעון יש לחוש שזייף וכתב טפי ממה שפרע ע"ש והב"ח חולק עליו דשמא עשה קנוניא עם העכו"ם ואינו נאמן בשבועה ולכך פי' דמיירי שכתוב פתקא או ביני שיטי בערכאות שלהם וגם הט"ז הנ"ל חולק על הסמ"ע וכתב דשפיר יש לגרוס וכתוב והיינו ששטר ביד העכו"ם כנ"ל והש"ך הסכים דלא כסמ"ע וכתב עוד ומ"ש הסמ"ע וזה ודאי אינו מאחר ששט"ח ביד שמעון כו' ז"א מוכרח דשמא איירי דעדיין לא פרע אלא קצתו ולכך הוכרח ליכתוב פרעון ולא לקח השטר ממנו ע"ש ואני בתומים העליתי דהך פתקא ודאי מהני דה"ל כאילו כתב התקבלתי והך דביני שיטי אף דהוא כת"י אחר ג"כ מהני כיון דבידו שט"ח דמהכ"ת ימסור לו הגוי השט"ח אך בזהו דעתי אם הערב תובע יותר מכפי הראוי צריך להיות עדות גמור מערכאות כדעת הב"ח אבל בגוף החוב א"צ עדות גמור רק מגוי זה כי מהכ"ת ימסור לו שט"ח אם לא פרע ונכון הוא ע"ש: