ליתן לו עיין תומים דהעליתי הא דצריך לפצות לערב מכל אונסים הבא לו מגוי בשביל ערבתו היינו דוקא כל זמן שלא פרע הלוה אבל אם כבר פרע א"כ פקע ערבתו אם אח"כ חזר הגוי להעליל עליו עלילת שקר חזר הדין דאין אדם נתפס בעד חבירו ע"ש דבזה ניחא לישנא דש"ע דקשה למה צריך הש"ע להטעם דא"ל שמעון הוצרכתי לפרוע כ"ז שלא הנחתי בידו שטר פרעון הא בלא"ה צריך לפצות כל אונסים כאשר תמהו בתשובת פ"מ ולפי הנ"ל ניחא ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.