אורים ותומים, אורים · סימן קל״א, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והודה כו' כתב הסמ"ע דמדברי הטור משמע דאם התרה בו קודם שהודה לו התראתו התראה ואמרי' דהיה לו להשמיט מהעכו"ם ולומר איני נותן מעות על ערבות כ"א על משכנות אבל מדברי המחבר ורמ"א נראה דס"ל דגם בזה התראתו לאו כלום הוא כי יוכל בעל המשכון לומר למה אתגרה עם העכו"ם יותר ממך ע"ש והש"ך השיג עליו וכתב ונ"ל לדינא דבעינן דוקא הודה תחילה לדבריו לכן דקדק המחבר וכתב והודה לדבריו וכן כתב בע"ש וכן כתב הגי"ת בפשיטות וכן כתב הט"ז כדעת הש"ך וכתב על דברי הסמ"ע שדבריו תמוהים ועיין תומים שהבאתי שגם בתשובת פני משה סימן כ' וק"א הסכים עם הש"ך וע"ש שדבריו בדברי הסמ"ע צ"ע עכ"פ בגוף הדין הנכון עם הש"ך בלי פקפוק:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.