בשבילו פי' הסמ"ע דאפילו טען הלוה שפרע להמלוה אח"כ והיא דאפילו למ"ד בסימן קכ"ח דהפורע חובו של חבירו חייב הלוה לשלם לו מודה הכא דפטור כיון דפורע בלתי ידיעתו והוא חזר ג"כ ופרעו קמ"ל דערב שאני דמחשב כאילו פרע ברשותו וכדמסיק בס"ב ע"ש והש"ך סק"ה השיג עליו דמה ה"ל ללוה למעבד ונכנס בפי' דחוק ועיין תומים דקושית הש"ך אין כ"כ קו' ודבריו ליתא כנראה מדברי הטור ובעה"ת ואין לזוז מדברי הסמ"ע כי דבריו נכונים וברורים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ל, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.