אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ט, כ״ג

ולבא תוך ל' יום היינו הבית דין מודיעין אותו והמלוה נותן שכר שליחות וחוזר וגובה מהלוה או מהערב דומה למ"ש הט"ו בסימן ק"ו ס"א בנפרעין מנכסי לוה שלא בפניו ודין זה נחלק לג' חלקים והוא דאין מודיעים בשיעור ל' יום אא"כ הערב מבקש מב"ד שישלחו ללוה ויודיעו אולי יפרע הוא בעצמו אבל הב"ד מעצמן אינם שולחים אא"כ יוכל השליח לחזור ולבוא תוך ג' ימים והיינו דוקא כשידוע היכן הוא והשליח יכול להודיעו תוך זמן הנ"ל אבל אם א"י להודיע או שא"י היכן הוא אזי אין על הב"ד לשלוח כלל אלא אם ירצה הערב לטרוח ולבקש ומבקש זמן לזה נותנים כפי צורכו כ"כ הסמ"ע ועיין תומים כי שני חלוקים של סמ"ע אמיתים לדינא דנותנים זמן לשליח למ"ד יום ואם הוא בעצמו רוצה לילך נותנים זמן כפי ראות עיני ב"ד שצריך אבל מה שמחלק אם הב"ד מעצמן בלי בקשת הערב שולחים הזמן רק ג' ימים זהו דוחק גדול והכרח שהביא הסמ"ע לפי' זה הוא מכח קושיא שלו בדרישה דהטור נותן גבול וזמן שלשים יום ואלו אביו הרא"ש בב"ב כתב בהך דינא דנותנים זמן כדמפורש בהגוזל ושם נאמר רק ג' ימים ולזאת נכנס בדחוקים וחלוקים אבל כבר דחיתי בתומים מלבד שפי' דוחק אף גם עדיין אין מעלה ארוכה לתרץ הטור לכן העליתי תי' מספיק ותבנא לדינא דלעולם נותנים זמן ל' יום דהוי כנפרע שלא בפניו דמבואר לעיל סימן ק"ו דנותנים זמן ל' יום ואף דהפרישה הביא בשם רי"ו דכתב רק ג' ימים ישבתי בתומים דלשיטתו אזיל אבל אנן קי"ל למ"ד יום ונכון הוא: