וצריך לכלול וכו' כתב הסמ"ע ופרישה נראה דבמלוה ע"פ מיירי מ"ה הטילו השבועה על הלוה ואם לא היה נשבע שעדיין חייב לו נפטר הערב אבל במלוה בשטר אין הלוה נאמן אפילו בשבועה שפרע ובכה"ג שבא המלוה לגבות מהערב נשבע המלוה שעדיין חייב לו ולא הלוה וכמ"ש הט"ו בסימן קי"ד במלוה שבא לטרוף מלקוחת ע"ש ועיין תומים דדמיון הסמ"ע דין ערב ללוקח וסבירא ליה דהא דתני הבא לפרוע מנכסים משועבדים צריך שבועה ה"ה מנכסי ערב לדידי צ"ע וספיקא דדינא דנ"מ גדול ביניהם דבשלמא גבי לקוחת דלא ידעו מהלואה ולא נכנסו בשעבודו כלל ולכך כשבא המלוה לטרוף הטילו חכמים שבועה אף בשמא אבל הערב שע"פ הלוהו א"כ מהכ"ת משביעו בטענת שמא ועיין תומים שהוכחתי מדברי בעה"ת שלא כדבריו אף גם בנ"י שדעתו ג"כ דצריך לישבע בעת גביה מ"מ מוכח דלא כסמ"ע רק הנ"י איירי באין הלוה לפנינו ואף דברי הנ"י קשה עלי להבין אם לא דנימא דהוא תקנות הגאונים וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ט, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.