בצווי הלוה חייב וכו' הסמ"ע פי' דאמר להדיא פרע ועיין תומים כי העליתי שפירושו מחוסר הבנ' דא"כ מה קמ"ל הרמ"א פשיטא הלא כמה משניות וכמה סוגיא בש"ס המה וביחוד משנה שלימה בשבועות אמר לחנוני תן לפועלים נשבע ונוטל ובש"ך כתב שא"ל ערבני ודלא כסמ"ע ע"ש ועיין תומים דגם זה תמוה דדבר זה במחלוקת הרמב"ם והראב"ד שנוי לקמן סימן ק"ל לכן העליתי פי' נכון ואפשר שיש לכוון זה גם בפי' הש"ך דא"ל ערבני ושלם וה"א דכוונתו אם תתחייב לשלם מכח ערבות שלם ובאמת מכח ערבות פטור א"כ ה"א דה"ל כפורע חוב שלא מדעתו דפטור וקמ"ל הרמ"א דמ"מ חייב דהא אמר שלם וה"ל פורע חובו מדעתו ורצונו וק"ל:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.