לא לויתי מעולם כתב הסמ"ע פירוש דהערב מודה שלוה משום הכי חייב דליכא לספוקא דלמא פרעו דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי עכ"ל ד"מ והנה אם לוה כותי הניח הבעה"ת בצ"ע וב"ח וש"ך פי' דלכך נסתפק אולי לא ערב רק אם יודה כותי אבל לא אם יכפור והדבר דחוק ע"ש לכן העליתי בתומים דאיירי דהוא אמר לו לוה לגוי ואני ערב והוא הלך ולוה לגוי בלי עדים בינו לבין עצמו וכעת הגוי כופר ואף דנודע לערב דאמת דהלוהו לו מ"מ אפשר דערב פטור דה"ל להלות בעדים דלא היה יכול לכפור וזה בכותי אבל בישראל כיון דאמר סתם תן לו יוכל ליתן בלי עדים עיין שם באריכות ואף כי הדבר קשה קצת לפרש בדברי הבעה"ת מ"מ לדינא דברים הנ"ל נכון בעיני וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ט, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
