גירשה כו' וכמ"ש אם לא גרשה כ"כ הרמ"א בא"ע סימן פ"ו ועמ"ש באריכות:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ז
7 קטעים, בנוסח המקורי.
שכל מה שקנה דמשום ה"ט אפילו לא טען הבעל או רבו טענת ברי שהמעות שלו וגם כתב עליהן שט"ח ונתנו להן אפ"ה אין להם עליו כלום כ"כ המ"מ סמ"ע ועיין בתשובת מבי"ט ח"א סימן פ"ט ומהור"ר אהרן ששון סימן קצ"ח:
ויש חולקים דס"ל דדוקא אם היה המעות טמונים כשלוה משום דלאגלויא זוזי הוא דבעי אבל באינם טמונים לא ואף בטמונים צריך שיטעון ברי סמ"ע ועיין ש"ך וע"ל סימן קנ"א ובחדושי לא"ע סימן פ"ו מ"ש לשם:
הלוה וה"ה מי שיש לו פקדון מהגר דאע"פ שלא עשה לו טובה אם היתה לידתו בקדושה יחזור להם ורוח חכמים נוחה הימנו ש"ך וכן העיקר כי כן הוא הסכמת תוס' והר"ן וטור:
לבניו וכו' דכל גר כקטן שנולד הוא ונמצא שאינו בתורת ירושה וכמ"ש הטור סימן רס"ד שהמחזיר אבידה לעכו"ם כו' וזה נמי אע"פ שאינו עכו"ם אלא גר מ"מ לא עדיפא בזה מאחרים סמ"ע:
הורתן היינו כשאמו היתה ג"כ עכו"ם אבל אם אמו מישראל ואביו עכו"ם אינו יורש כלל דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כמותה ואם שניהם חוזרים לסורם לא היה יורש לא יחזיר להם כן כתב הרא"ש והר"ן סמ"ע וש"ך ופשוט:
בקדושה אינו חייב להחזיר ואם החזיר רוח חכמים נוחה ממנו כן פי' רש"י והרא"ש אבל לפי' הר"י הוא איפכא בכה"ג אם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו ועיין ב"ח מ"ש לדעת הטור ועיין ש"ך:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.